השם אינדיגו לקוח משם הפיגמנט: אינדיקן המצוי בעלים של מינים רבים של צמחים ברחבי העולם מהמפורסמים שבניהם הם: איסאטיס הצבעים, שם נפוץ (Woad) אינדיגו יפני (Persicaria tinctoria) וניל הצבעים Indigofera tinctoria) בתהליך מרתק ולימודי עלי הצמח עוברים טרנספורמציה והמולקולה אינדיקן הופכת לאינדוקסיל ולאחר מכן לאינדיגוקטן.
מעבר לכך שהצבע המתקבל בסוף התהליך הוא כחול כצבע השמים והים, צבע שמימי ונשגב שמרגיש כמו קסם שמופק מצמח ירוק, ההיסטוריה של מגדלי האינדיגו בעולם מלאה בסיפורים מרתקים ולא קלים, על עבדות, מרידות ומאבקים עקובים מדם. אי אפשר לחגוג את האינדיגו בשנת 2023 מבלי להתחבר להיסטוריה המפותלת, חוצת התרבויות והשנים וגם העצובה שבמשך מאות שנים לא התחברה לחגיגות אלא לעבדות קשה ושליטה בכוח הזרוע.
בעידן שלנו, הפקת הצבע הכחול מהעלים נמשכת על ידי מגדלי אינדיגו במזרח אסיה, הודו, סין ויפן וגם באירופה וארצות הברית, המסורת של הפקת הכחול חוזרת לשורשיה על ידי אמנים המשלבים חקלאות וערכי יצירה אקולוגית. צמחי האינדיגו אינם שבויים עוד בידיים כוחניות אלא עברו לרשות המגדלים, החקלאים ואמני הסביבה.
כשהידיים שלי נצבעות בכחול פה בישראל, אני חשה הכרת תודה על הזכות ליצור כחול שמימי, לפי רצוני, עם צמחי אינדיגו שאני מגדלת בעצמי בגן האקולוגי בטכניון. הקמת הגינה הלימודית לצמחי צביעה הוקמה במטרה ללמוד על תהליך הפקת הצבע מהעלים בסדנאות לימודיות, להתחבר לשורשים, כי ממש כאן בארץ ישראל בעולם הקדום, הייתה חקלאות צמחי אינדיגו מפותחת והסתובבו פה בעלי מלאכה, מאסטרים לצביעת אינדיגו.
כמטפלת באמנות, אני מרגישה שהעשייה עם צמחי אינדיגו היא תהליך ממש מרפא וגם מעצים. כשהידיים נכנסות למים החומים ומחזיקות את הבד, אני מרגישה שאני עוברת תהליך מדיטטיבי, של שקט וחיבור לעצמי, לנשימה ולגוף ואז הידיים האוחזות בבד, מוציאות אותו מהדלי והחמצן נקשר במולקולות שבבד וצבעו הולך ומשתנה מירוק לכחול.
סדנאות לצביעת אינדיגו, ירוק וכחול ומה שבניהם, יהיו בספטמבר ולאורך השנה לאחר החגים