כשהתחלתי ללמד אמנות, הייתה לי קופסה קטנה ובה שמרתי חומרי טבע שאספתי ואספו התלמידים. הנחתי אותה על שולחן ובתוכה היו אבנים חלקות, ענפים בגדלים שונים, נוצה או שתיים, פרחים שהתייבשו, כמה איצטרובלים ובסתיו גם עלי שלכת צבעוניים. באופן זה, שמרתי את חומרי הטבע בכיתה במשך שנים והנה יום אחד, חומרי הטבע יצאו מהקופסה, התפזרו בכל החדר ועשו הרבה בלאגן. לאט לאט, חומרי הטבע החלו להתארגן בחדר באופן שהיה חדש לי. כל זה קרה כאשר התחלתי ללקט צמחים מחוץ לביתי וללמוד עוד על צמחים ואדמה. הרגשתי שמשהו חדש נובט בי.
כל צעד וכל תנועה שעשיתי יחד עם חומרי הטבע, שיחררה אצלי רגשות ומחשבות. לעיתים פחד וכאב ובהמשך התרגשות ושמחה. החל להיווצר בתוכי מקום לתגליות חדשות עם חומרי הטבע והסקרנות הטבעית הטמונה בגוף יצאה מהקופסה, ירדה מהשולחן והחלה לבנות את הסטודיו החדש:
סטודיו אקולוגי לאמנות ולטיפול בשם אדמוניה.
ואתם מוזמנים!