הסיפור "פרח לב הזהב" הוא סיפור שנכתב על ידי הסופר שלמה זלמן אריאל בשנת 1930 ומסופר בו על ילד קטן ואמיץ שהלך לחפש עבור אימו החולה את פרח לב הזהב- פרח הגדל הרחק הרחק, גבוה בהרים ורק הוא יכול לרפא את האם. סיפור המגלם בתוכו תקווה ילדית לעזור ולרפא את ההורים שלנו. לעזור להם בעת צרה כדי שיוכלו תמיד להיות עבורינו. יש בסיפור הזה גם הבטחה מטאפורית כי הטבע יהיה לצידינו בכל קושי ובו נמצא עזרה ונחמה. כבר כילדה, מאוד התחברתי לסיפור הזה ובו מוטיבים של אהבת אם וילד, הטבע המרפא וכמובן לב הזהב אשר בזכותו המסע יכול היה לצאת לפועל.
עיון מחדש בסיפור מזכיר לי להגיד תודה על הפרחים, בני משפחה אהובים ועל הלב שלנו שיודע כי גם קשיים גדולים ניתן לעבור באמצעות מסע למציאת "פרח לב הזהב". ♥